פסק-דין בתיק ע"פ 3231/09

השופט א' א' לוי:

1.        בית-המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטים בן דוד, אברהם וארבל) הרשיע את המערערים - אביה של המתלוננת מ' (המערער בע"פ 3257/09), אחיה המבוגר ממנה (המערער בע"פ 3261/09) וגיסה (המערער בע"פ 3231/09), בביצוע עבירות מין רבות בגופה של המתלוננת. נוסף על כך, הורשע האח בעבירות מין שביצע במתלוננת ד', שאף היא אחותו. האב הורשע בעבירות רבות של אינוס קטין בן משפחה, תקיפת קטין, תקיפה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה לפי סעיפים 345(א)(1), 351(א), 368ב, 382(ב)(2) ו-245(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. האח הורשע במקרים רבים של אינוס וניסיון לאינוס קטין בן משפחה, מעשה מגונה בקטין בן משפחה, תקיפת קטין, תקיפה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה, לפי סעיפים 245(א), 345(א)(1), 345(ב)(1), 348(ב), 348ג1, 351(א), 351(ג)(2) ו368ב לחוק העונשין. הגיס הורשע בעבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטין בן משפחה, לפי סעיפים 351(ג)(1), 348(ג), 347(ב) ו345(א)(1) לחוק העונשין. בעקבות הרשעתו נדון האב ל-22 שנות מאסר, שלוש שנים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את מ' בסכום של 50,000 ש"ח. האח נדון ל-19 שנות מאסר, שלוש שנים מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת בסך של 50,000 ש"ח. ולבסוף, לגיס נגזרו שש שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 15,000 ש"ח.

           הערעורים שבפנינו מופנים כנגד ההרשעה, ולחלופין, כנגד העונש.

2.        בכתב-אישום שהוגש לבית-המשפט המחוזי, מתוארת מסכת התעללות מינית קשה וארוכת שנים, במהלכה מצאו שתי הקטינות את עצמן קורבן לסטיות מיניות של קרובי משפחה, תוך שאלה אינם חוסכים מהן אלימות פיזית. נטען, כי במועד לא ידוע כאשר מ' הייתה ילדה ממש, נהג אביה לאנוס אותה תוך שימוש בכוח, והוסיף ואיים עליה לבל תספר על כך לאיש. מעשים אלו נמשכו תקופה ארוכה עד להיותה של מ' בת 16 שנים, כאשר חלק מהעבירות בוצעו בעת שהיא התגוררה בבית הוריה, וחלקן בעת שהגיעה לחופשות ממוסדות שונים בהם הוחזקה. עוד תוארו מקרי אונס ואלימות נקודתיים, שאת פרטיהם זכרה מ'. 

           אחיה של מ' המבוגר ממנה ב-11 שנים, הואשם בכך שנהג גם הוא לאנוס אותה ולבצע בה מעשים מגונים במשך שנים רבות, מאז הייתה ילדה ועד להיותה בת 16. בכתב-האישום תואר מקרה שהתרחש כאשר מ' הייתה בת 11, כאשר אנס אותה במיטתו ולאחר זאת הכה אותה ואיים עליה כי ירצח אותה אם תחשוף את סוד המעשים שביצע בה. כמו-כן, מתואר בכתב האישום אינוס שהאח ביצע כאשר הייתה מ' בת 15, ובמועד נוסף, 21.03.06, אנס אותה על הרצפה בחדרה של אמם. מערער זה הואשם גם בכך שבמשך מספר שנים נהג לבצע מעשים מגונים באחות נוספת - ד', הצעירה ממנו בשבע שנים, וכן בניסיון לאינוסה ואינוסה בפועל. בין היתר, נטען כי כאשר הייתה ד' בת 15 שנים, ביצע בה מעשים מגונים בחדר המדרגות של הבניין בו התגוררו; כאשר הייתה בת 16 ניסה לבעול אותה ללא הצלחה, ותוך כך גרם לה לפצעים באיבר המין והדביק אותה במחלת מין; במקרה נוסף שאירע לאחר שד' נישאה, אנס אותה בביתה; עוד תואר מקרה אחר בו נגע האח בגופה של ד' והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה לאחר שנפגשו ברחוב; ולבסוף מקרה בו ביצע מעשה מגונה בד' עת ביקרה בבית הוריה, ובשעה שבנה התינוק נמצא עמם בחדר. ואם לא די בכך, נטען כי במקרים רבים הכה האח את מ' ואיים עליה.

           הגיס הואשם בכך שנהג לבצע במ', שהיתה קטינה אותה עת, מעשים מגונים, ושבמספר רב של מקרים החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה, וזאת ללא הסכמתה. מעשים אלו בוצעו כאשר מ' הגיעה לביקורים בבית אחותה, וכן במספר מקרים בהם נסעה עמו במשאיתו.

גילוי הפרשה וההודאות במשטרה

3.        העובדות הקשות אשר הובאו בכתב-האישום, הגיעו לסופן באירוע האונס האחרון שבוצע במ' במהלך חג הסוכות התשס"ז. לאחר אירוע זה היא נמלטה מבית המשפחה וחזרה למחסה ("הבית ברחוב חיים") בו שהתה באותה עת, שם חשפה בפני המדריכים את אשר עולל לה אביה, והדבר הועבר לידיעת המשטרה. בהמשך, גוללה מ' בפני חוקרי המשטרה את אירועי אותו יום, ואט אט החלה לחשוף את האירועים הנוספים שתוארו בכתב-האישום. באשר לאונס האחרון שחוותה, סיפרה מ' כי לאחר שאביה אנס אותה פעמיים, היא נמלטה מהבית דרך חלון המקלחת. אולם, במהלך שחזור האירוע ולאחר שנוכחה כי החלון קטן מכדי לאפשר יציאה דרכו, הודתה כי למעשה יצאה דרך דלת הבית, ובהמשך אישרה כי האונס התרחש פעם אחת בלבד. מ' הסבירה כי שיקרה בנושא זה נוכח חששה שאם תתאר את המקרה כפי שקרה בפועל, לא יאמינו לה.

           סמוך לאחר מכן נעצרו שלושת המערערים. האב והגיס הודו, כל אחד בנפרד, במעשים אשר יוחסו להם. האב אומנם כפר תחילה בביצוע העבירות, אולם סמוך לאחר שעומת עם בתו שינה מגרסתו והודה כי אנס אותה מספר פעמים. במסגרת הודאתו אף ביקש, תוך שהוא ממרר בבכי, לא להישלח למאסר אלא לקבל טיפול פסיכיאטרי.

           גם הגיס הכחיש תחילה את כל המיוחס לו. אולם, ביום ה-23.10.06 הודה בעובדות המפלילות, ופירט את מעשיו במ', תוך שהוא בוכה ומביע חרטה. בשונה מהודאתו של האב, הודאה זו היתה מפורטת, ובין היתר, הודה הגיס שבעת שהסיע את מ' במשאיתו החל לגעת בה באיברים מוצנעים, החדיר את אצבעו לאיבר מינה והתחכך בגופה עד שהגיע לפורקן. בנוסף, סיפר כי במקרים אחדים נגע במ' כשאר שהתה בביתו, וגם שם החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה והתחכך בגופה.

           שלא כמו אביו וגיסו, הכחיש האח את כל אשר יוחס לו.

ההליכים בבית-המשפט המחוזי

4.        בפתח משפטם כפרו המערערים בעובדותיו המפלילות של כתב-האישום. לטענתם מדובר בבדותה שמקורה בדמיונה של מ', שפעלה מתוך מניע לנקום בהם. לדברי האב, יצאה בתו נגדו במטרה להרחיקו מחיק משפחתו מאחר שהוא ניסה להגביל את קשריה החברתיים, וסרב להעניק לה כסף בהתאם לדרישותיה. לדבריו, הודאתו במשטרה אינה משקפת את האמת, והיא הושגה לאחר שהוטעה על-ידי חוקריו לחשוב שאם יודה יינתן לו טיפול נפשי, ותוך שהחוקרים עולבים בו ומשפילים אותו. עוד טען, כי הודה מתוך רצון לרצות את חוקריו תוך חזרה על מידע ששמע מפיהם, ומאחר שלא הבין את משמעות הודאתו לאשורה ואת דברי החוקרים, נוכח כך שאינו דובר עברית רהוטה. גיסה של המתלוננת טען שאת הודאתו מסר בעקבות הבטחה שניתנה לו כי ישוחרר ממעצרו, ומתוך לחצים נפשיים שהופעלו עליו. האח, כאמור, כפר בחקירתו בכל אשר יוחס לו, והוא התמיד בכך גם במהלך המשפט.

5.        המתלוננת מ' העידה ארוכות על המעשים שלטענתה בוצעו בה. בפתח דבריה נשאלה על התנהגותה ועל אופייה והשיבה: "הייתי ילדה לא קלה, חוצפנית, אלימה, משקרת כדי לעשות דברים שאני רוצה". כשנשאלה לפשר אותם שקרים הסבירה: "הייתי משקרת שאני חולה, כדי לנוח. הייתי משקרת שיש למישהו יום הולדת כדי ללכת לחברות, הייתי אומרת שאני נוסעת הביתה ולא הייתי עושה זאת" (עמוד 6 לפרוטוקול). למותר לציין כי דברים אלו שימשו בהמשך את ההגנה בניסיון לקעקע את מהימנותה של עדה זו.

           מ' תארה בעדותה את מעשי האונס הרבים שחוותה מצד אביה, וכן מקרי אונס ואלימות נקודתיים שביצע בה, תוך שהיא נזכרת בפרטים קטנים דוגמת הבגדים שלבש אביה בעת מעשה, צבע חצאיתה, והדוגמא שעל מצעי המיטה. בעדותה היא תארה את אחד ממעשי האינוס הזכורים לה, שהתרחש בחדרה כאשר היתה בת פחות מעשר שנים, ולאחר שאמרה לאביה כי תספר על כך לאימה, השיב: "אני ארצח אותך ואת אימא שלך" (עמוד 10 לפרוטוקול). מקרה אונס אחר אותו תיארה התרחש כאשר הייתה בת כ-12 שנים, במהלכו העיר אותה אביה משינה, זרק אותה על הרצפה וביצע בה את זממו. כמו כן, סיפרה אודות האונס שאירע בחג הסוכות כאשר הגיעה לחופשה בבית הוריה. לשאלה מדוע טענה כי נמלטה מהדירה מבעד לחלון השיבה: "רציתי שידעו כמה סבל אני עוברת, שידעו מה הוא עשה, שיאמינו לי... לא היה נראה לי הגיוני שאחרי שאבא אונס את הבת שלו היא יכולה לברוח דרך הדלת ואף אחד לא עושה כלום" (עמוד 19 לפרוטוקול). לדבריה, כאשר אביה אנס אותה, לא התנגדה מחשש לחייה, אולם בכתה והתחננה כי יחדל ממעשיו (עמוד 21 לפרוטוקול).

           המתלוננת הוסיפה וסיפרה על עשרות מקרים בהם נאנסה בידי אחיה, תוך שהוא עושה זאת בבית הוריהם וגם בביתו הנמצא במקום סמוך. לדבריה, מעשים אלה החלו כאשר היתה בגיל רך, ונמשכו כדבר שבשגרה במשך שנים רבות. בין היתר, תיארה מקרה במהלכו נכנסה לחדרו של האח, וראתה את אחותה ד' יחד עמו במיטתו, כשהיא בוכה. האח הורה לד' להתלבש ולעזוב את החדר, ואז אנס את מ' (עמוד 24 לפרוטוקול). כמו-כן, סיפרה כי בימי ההולדת שלה נהג המערער להזמינה לחדרו כדי שיעניק לה מתנה, וגם אז היה אונס אותה (עמוד 23 לפרוטוקול). מקרה אונס נוסף עליו סיפרה מ' ולא נכלל בכתב-האישום, התרחש, לגרסתה, במהלך נסיעה משותפת לשוק בנצרת.

           באשר למעשים המיוחסים לגיסה, לדברי מ' היא הייתה נוהגת להגיע בחופשותיה לבית אחותה, ובעלה ניצל מצבים בהם נותרו לבדם כדי לגעת באיבריה המוצנעים, וכן היה מחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. במקרה אחר הסיע אותה הגיס לפנימייה בה שהתה ברמת הגולן, ובדרך עצר וביצע בה מעשים מסוג זה, ובהמשך פרץ בבכי והבטיח שהדבר לא יישנה (עמוד 28 לפרוטוקול). כך עשה הגיס גם במקרים אחרים בהם היו השניים לבדם במשאיתו.

6.        ד', אחותה של מ', נקראה אף היא להעיד בבית-המשפט, אולם בפתח דבריה ציינה כי אחיה מעולם לא פגע בה, וכי הוא "היה האח הכי נפלא בעולם" (עמוד 118 לפרוטוקול). ד' אמרה כי זכורה לה ההודעה המפלילה שמסרה במשטרה, הכוללת דברים אשר נאמרו מתוך לחץ, ולדבריה "התחלתי לספר להם סיפור שיתנו לי ללכת" (עמוד 119 לפרוטוקול). לטענתה, במהלך עדותה במשטרה איימו עליה החוקרים כי ילדיה יילקחו ממנה אם לא תפליל את אחיה, וכל שאמרה היה מתוך חשש שכך יקרה. נוכח דברים אלה הוכרזה ד' כעדה עוינת, והודעותיה במשטרה כמו גם קלטת וידאו של אחת משיחותיה עם חוקרת המשטרה, הוגשו לבית-המשפט. בחקירה הנגדית המשיכה ד' לדבוק בגרסתה לפיה בדתה את תוכנן של ההודעות במשטרה. לעומת זאת, בעלה של ד' העיד אף הוא, וסיפר כי טרם נישואיהם גילתה לו אשתו כי נאנסה על-ידי אחיה, והוא הפציר בה להגיש תלונה (עמוד 146 לפרוטוקול וראו הבהרה לעניין זה בעמוד 529 להכרעת-הדין).

פסק דינו של בית-המשפט המחוזי